איך להגביר את האופטימיות שלנו?

כמו שכתבתי במאמר קודם בנושא, שמירה על תפיסת זמן מאוזנת היא חיונית לבריאות הנפשית. אדם שנזכר בזמנים הטובים, מעריך מה שיש לו כאן ועכשיו ומתכנן תכניות לעתיד, מחזיק בידיו מתכון להצלחה בבית ובעבודה וכן לרווחה נפשית ואושר.

בתהליכי אימון להשגת מטרות ותהליכי שינוי, מרבית העיסוק שלנו הוא בתכנון הפעולות והביצועים קדימה לעבר עתיד רצוי ומיטיב יותר. לכן, התפיסה לגבי העתיד - עד כמה אנחנו מאמינים שהצלחתנו אפשרית, שהמצב יכול להשתפר ושיש לנו השפעה על עתידנו - היא משמעותית ביותר להצלחת התהליך.

כשאנחנו חושבים על התפיסה העתידית שלנו אנחנו בעיקר מדברים על אופטימיות. ראייה אופטימית עשויה לסייע לאנשים לקחת סיכונים מתאימים למימוש מטרותיהם ולהתמיד במטרותיהם משום שהם מאמינים כי תוצאות רצויות אפשריות והן תגענה. בנוסף, מחקרים מצאו קשר בין רגשות חיוביים לגבי העתיד, אמונה, אמון, ביטחון, תקווה, אופטימיות לבין עמידות בפני דיכאון, תפקוד טוב יותר ומצב בריאותי.

מרטין סליגמן, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, חקר את תחום חוסר האונים הנלמד (תופעה שבה אנשים מאמינים שאין באפשרותם לשנות את נסיבות ותוצאות חייהם לאחר שחוו בצורה חוזרת מצב מלחיץ שלא יכלו להיחלץ ממנו). לאחר שנים, הוא הבין כי כמו שחוסר אונים הוא מצב נלמד מתוך סיטואציות וחוויות קודמות גם אופטימיות ותקווה ניתנות ללמידה.

מה זאת אומרת אופטימיות נרכשת או נלמדת?

הכוונה היא לאופן בו אנחנו מפרשים את העולם. זוהי פעולה שאנחנו מבצעים לעיתים בצורה אוטומטית ושלמדנו לאורך החיים ולא תכונה מולדת או נטייה גנטית. זוהי אסטרטגיה שאימצנו לעצמנו מתוך החוויות, הניסיון והלמידה מהעבר וניתן לגמרי לשנות ולאתגר אותה אם בוחרים.

סליגמן הראה במחקריו כי התערבויות ותרגילים להגברת האופטימיות אכן משפרים בצורה משמעותית את האופן בו אנשים מפרשים את המציאות ואת הגישה האופטימית שלהם לאירועים שקורים להם (למשל: לוח חזון, כתיבת מכתב עתידי לעצמי ועוד) וזו הוכחה נוספת לכך שמדובר בגישה נלמדת ולא תכונה קבועה. ההבנה הזו פותחת בפנינו הרבה אפשרויות והיא בעצמה מגבירה את האופטימיות שלנו לגבי הצלחה בהשגת מטרותינו.

חשוב להבין כי כשמדברים על אופטימיות, לא מתכוונים לראייה ורודה תמידית ונאיבית שמתעלמת מדברים שעלולים להשתבש או מדברים רעים אלא הכוונה היא לחוזקה שנמצאת בלב המוטיבציה וההתמדה וכן בליבה של ההצלחה בחיים.

תחשבו על זה, אם אנשים לא היו מרגישים שבעתיד הדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר, לא היינו רואים אנשים שמעיזים, לוקחים סיכונים, יוצרים רעיונות חדשים או מבצעים שינויים. בכל תכנון היריון ישנה אמונה כי הכול יעבור בשלום ונהפוך להורים, כל מטפס הרים בתחילת הדרך מאמין כי יגיע לפסגה, כל יזם יכול לדמיין ולתאר את הצלחת העסק שלו. זוהי התקווה, הציפייה שלנו לתוצאות עתידיות חיוביות והאמונה כי ביכולתנו להשפיע על התוצאות, שמאפשרות לנו לקחת סיכון ולהתמיד.

אז מה קורה בתוכנו כשאנחנו נוקטים בגישה אופטימית לעומת גישה פסימית?

מחקרים גילו כי ההבדל בין אנשים פסימיים לאופטימיים הוא האופן בו הם מסבירים לעצמם או מפרשים את האירועים והחוויות שלהם בחיים (קבלה לעבודה, קנס משוטר, העלאה במשכורת, גניבת טלפון וכו׳).

מחקרים אלו מבחינים בין 3 סוגי עיוותים קוגניטיביים אשר ברגע שנהיה מודעים אליהם ונתרגל אותם נוכל להגביר את האופטימיות שלנו.

1. מיקוד שליטה פנימי לעומת חיצוני: אם משהו רע קורה, הפסימי ייחס אותו לגורמים פנימיים ואישיותיים. כישלון ייתפס כמשהו שקרה באשמתו בגלל שהוא גרם לכך או בגלל שלא פעל בצורה מסויימת. לעומת זאת, אופטימי ייחס אירוע שלילי לגורם חיצוני, להקשר או לסיטואציה אבל לא יאשים את עצמו בהנחה שפעם הבאה יכולה להיות טובה יותר.

2. הכללה: אם משהו רע קורה, הפסימי מבצע הכללה ומאמין שתהיה לכך השפעה גם על הקשרים נוספים בחייו. כל אירוע הופך לקטסטרופה עם אמירות כמו: אף פעם לא יקבלו אותי, לעולם לא אצליח, נכשלתי במבחן, אני כישלון וכו׳. אופטימי, לעומת זאת, יתפוס אירועים חיוביים כמוכללים יותר מאשר את השליליים וירחיב את ההשלכות שלהם גם על הקשרים נוספים. אירוע שלילי ייתפס כספציפי ותלוי הקשר.

3. קביעות: אירוע שלילי נתפס על ידי הפסימי כדבר ממושך שלא ניתן לשינוי כי כך יהיה תמיד, אין דרך לשנות את המציאות. למשל: תמיד אהיה גרוע בעמידה מול קהל, זה מי שאני. אופטימי, לעומת זאת, יגיד לעצמו כנראה שהייתי לחוץ בהרצאה כי אני עובר תקופה עמוסה, אבל ברגע שהמצב יירגע אוכל להשתפר. האירוע או הנסיבות אינם קבועים אלא ניתנים לשינוי והפיכים.

איך ניתן לשנות את סגנון ההסבר שלנו?

בתור התחלה, רצוי לזהות ולהיות מודעים לסגנון ההסבר השכיח שלנו. ניתן לאבחן את עצמנו באמצעות שאלון שפיתח סליגמן. לקבלת השאלון, מוזמנים לפנות אליי בפרטי.

לאחר מכן, פשוט לשים לב לסגנון ההסבר של אנשים מסביבנו. הקפידו להקיף את עצמכם באנשים אופטימיים ולהקדיש תשומת לב לסגנון הסבר שלהם. כך גדל הסיכוי לרכישת מיומנות זו בעצמכם.

במאמר הבא, אציג טכניקה מועילה שמסייעת להתמודד עם פרשנויות וסגנון הסבר פסימי שאינו מיטבי עבורנו.

כמובן, כמו בכל נושא, חשוב לשמור על איזון. אופטימיות אינה בהכרח אמונה עיוורת ובלתי מציאותית כלפי העתיד ויש לשמור על אופטימיות ריאלית. לשים לב להגדרת מטרות ריאליות, להתאמת משאבים למטרה, לחיבור למציאות ולסימנים המעידים על הצורך לקחת צעד אחורה או לפעמים לוותר. כשמוותרים על מחויבות ליעד אחד, הכוונה אינה כישלון אלא הפניית האנרגיה שלנו וכיוונה מחדש ליעדים האחרים והלא פחות חשובים או פיתוח יעד חדש מתאים הרבה יותר ושווה יותר השקעת מאמץ.

שיהיה בהצלחה!