מתי בפעם האחרונה קרה לך שרגשות הוציאו ממך תגובה / התנהגות / מילים שלא באמת רצית להוציא? בעבודה, בתפקיד הניהולי או בבית? כל מי שעוסק בתהליכי שינוי, יצא לו לעבור שינוי, רוצה לעבור שינוי או מכיר א.נשים שעשו שינויים, יודע שהצעד הראשון הוא מודעות. אם אין מודעות למשהו שרוצים לשנות, לבעיה, לדפוס שמעכב אותנו או לתגובה שלא מקדמת אותנו, למה שנרצה לעשות שינוי?
אז אני רוצה לדבר על מודעות רגשית. וכשאני מדברת על מודעות רגשית אני לא מדברת על מודעות פסיבית שזו רק עצם הידיעה שיש בעיה או משהו שאנחנו רוצים לשנות. אני מדברת על מודעות אקטיבית, כזו שמאפשרת לנו להבין את העולם הרגשי שלנו, ללמוד עליו ולהתחיל להניע שינוי פנימי.
איך מפתחים מודעות אקטיבית לעולם הרגשות שלנו?
בשלב הראשון, נאמץ גישה של חקירה וסקרנות שמרבה בשאילת שאלות וממעיטה בביקורת ושיפוטיות. נסתכל על החוויות והרגשות שלנו כתופעה טבעית ואנושית שאנחנו רוצים ללמוד עליה יותר, לגלות ולהכיר אותה. ברגע שעולה רגש כלשהו, נשאל את עצמנו: מה קורה לי עכשיו?מה אני מרגיש/ה? אילו תחושות גוף מתלוות להרגשה הזאת? איפה זה בגוף? מה המוח שלי עושה כרגע? אילו מחשבות רצות לי בראש כרגע? איזה דחף אוטומטי לתגובה עולה אצלי?
בשלב השני, נתייג וניתן שם לרגש שעלה. נציין לעצמנו: אני מרגיש/ה כעס, אכזבה, תסכול או פחד. כשאנחנו נותנים שם לרגש זה מאפשר לנו לחזק את ההבנה שהרגשות שלנו הם לא אנחנו. הם תופעה שקורית בתוכנו, אנחנו המיכל שבתוכו הם פועלים.
אם נתרגל את שני השלבים האלו של מודעות אקטיבית במשך תקופה של כמה ימים ואפילו שבועות, נוכל להבין הרבה מאוד דברים על עולם הרגש שלנו: מה הכפתורים שמפעילים אותנו? שגורמים לרגש שלנו להשתלט ולנו להגיב בצורה אוטומטית? באיזה הקשרים זה קורה? איזה רגשות דומיננטיים בפלייליסט הרגשי שלנו? אלו שמופיעים הכי הרבה במהלך יום / שבוע? מה הרגשות שנוכחים הכי הרבה ביומיום שלנו? בעבודה? בבית?
אנחנו מסתובבים ומסתובבות בעולם, עובדים/ות ומנהלים/ות כשברקע מתנגן הפלייליסט הרגשי שלנו שמנהל אותנו ואת התגובות שלנו. עצם האימון על מודעות אקטיבית כבר יכול לעזור לנו להכיל בצורה יותר מודעת את הרגשות שלנו, לעצור, לחשוב, להפחית עוצמה ומשך שלהם ולייצר מרווח בין הרגשות לתגובות שלנו.
אז מה הפלייליסט הרגשי שלך?
Comentários